רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

צדיק בסדום - האדמו"ר מסטולין מכסה את פניו הוא לא רק אומר הוא גם מקיים - הוליווד החרדי

מה אעשה שגם שבח בא על חשבון גנות, אבל במקרה הזה השבח הוא כולו של הרבי מקרלין סטולין שלמרות שצחקתי כשראיתי את חסידיו כשהיה ילד קטן ומשחק כדור רצים אחריו באמצע המשחק ומזכירים את עצמם, הוא בעיני אחד האדמורי"ם הישרים והתמימים, מי שלא רק אומרים אלא מקיימים, וכשהוא מבקש שלא יצלמו אותו, הוא לא אומר רק מן הפה ולחוץ כמו אחרים שצועקים אל תצלם אותי וכועסים כשלא רואים את עצמם בשער העיתון, הוא מתכוון באמת, הוא מחרים אירועים היכן שהוא יודע ששם אי אפשר בלי צלמים הוא לא רוצה זאת

הנה מצאתי עוד תמונה שלו כשהגיע לנחם אבלים בספינקא הוא ראה שמצלמים הוא כיסה את פניו, הוא לא עושה הצגה כמו אותם שחקנים שיתנפלו או יבקשו אל תצלם, אלא מכסה פניו ומקוה שהצלם יבין שהוא לא רוצה את זה, ולדעתי, למרות שהאינטרס שלי זה להרבות צילומים כאלו, צריך לכבד אותו ולא לצלם אותו

ובכל זאת הנושא הזה מצריך דיון, האם לא הרחקנו לכת, האם באמת אנו רוצים להיות חלק מהוליווד, האיננו חשים כי להוציא לאור מגזינים של תמונות בדומה למגזינים המפרסמים תמונות של שחקני הוליווד אנו משפילים את עצמנו ואת כבודנו, הדברים הגיעו עד לכדי אבסורד איך שבחנויות בניו יורק רואים את המגזינים זה לצד זה, אדמו"ר או ראש ישיבה לצד דוגמנית או שחקנית בלבוש הפרוץ ביותר. עבור הגויים המוכרים את המגזינים האלו זה אותו דבר, הם אינם חשים בחילול ה' ובזלזול הנורא, הם מחפשים פרנסה ומבקשים למכור, הם מוכרים בו זמנית את (עדיף לא להזכיר שם בשל הרחק מן הכיעור)  עם כל העולם כולו ודומיו ואינם יודעים להבחין בתרתי דסתרי שביניהם

אין זה אשמת מוכרי העיתונים, זה אשמתנו ורק אשמתנו שהרחקנו כל כך ולא ידענו לעצור ולא לעבור את הקו האדום לדעת כי הגדולים שלנו אינם שחקני הוליווד וכי לא מעתיקים מהם. הם אלו שהתחילו עם מגזינים של תמונות 'צבעוניות' ואנחנו העתקנו אותם. בעבר, תמונת פספורט רגילה בעיתון ב'שחור לבן' לא איפשרו להדפיס, ולא אשכח, על בשרי עברתי גל של אלימות רק מפני שהדפסתי את תמונת הרבי מגור - הבית ישראל - ואת תמונת הרבי מתולדות אהרן, ביקשו לרצוח אותי על המעשה הנורא שעשיתי

גדולי ישראל שבימינו טועים טעות מרה שהם מאפשרים לצלם בהיקף שכזה, הם היו צריכים לגמד את זה. אני לא בעד התנזרות מצילומים, גם זה, לא טוב. אבל לא בהיקף שכזה שמצלמים כל פסיעה וכל פוזה

3 תגובות:

  1. מה הקשר בין אופורטוניסט ובין אם מותר לצלם או לא? וכי בשביל שכמה משוגעים רוצים לעשות כסף עם תמונות יהיה מעכשיו אסור להצטלם? ואם יגיד לי כבודו, ויתרץ לי שזה בסדר להצטלם קצת אך לא הרבה, איפה מתחיל "הגבול" בדיוק שמכאן ואילך זה אסור ועד כאן היה מותר?
    בלי לדון על הנהגת כמה אדמורים שלא רצו להצטלם בגלל איזה טעם או סיבה אישית, וכי צריך לעשות ענין בגלל שמישהו קם בבוקר והחליט להתנהג כך? וכי אם מישהו יחליט שלא אוכל תפוחים לא יודע משום מה, והוא גם מקנא נורא אם מביאים תפוחים, וכי התפוחים תהיו אסורים? שהאדמור, עם כל הכבוד, ימשיך בדרכו, זה זכותו, אך שלא יבלבלו לנו את המוח עם דברים של מה בכך!!! וזה בלי לקחת בחשבון שכמה אנשים תמימים, אמנם קצרי שכל, מתחזקים מכל מיני תמונות כאלו!!!

    השבמחק
  2. זו הסיבה מדוע כתבתי שצריך ולא צריך, אני לא נגד תמונות, אני נגד לעשות מה שהוליווד עושים. אנחנו היום מעתיקים את הוליווד כמעט בכל תחום בחיינו, הגדולים הפכו לשחקנים-אלילים, אם תעקוב אחר הצעירים הגויים מה שאצלנו 'גדול' אצלם להבדיל שחקן, מלבישים את אותו מספר חולצה שלו ועוד כל מיני דברים כאלו, מצלמים כל פוזה שלו לאן בא ולאן הלך, כאן החורבן

    אם התמונות היו רק בשביל לעטר כתבה או רשימה בסדר, אבל לעבור לגמרי לנוסח של הוליווד זה לא

    השבמחק
  3. מכתב שקיבלתי בדקות אלו:


    שלום רב ר' חיים,

    סיפור מעניין כדי שתבין עד כמה התדרדר הציבור בעניין הזה.

    ברוך ה' אצל הליטוואקס זה עדיין לא במימדים של החסידים, אבל גם הם בדרך לשם.

    הרב וולבה כתב ספר על ר' ירוחם המשגיח ממיר. לאחר שסיים לכתוב את הספר הוא שלח לשאול את הבן של ר' ירוחם האם להכניס תמונה אחת בשער?

    וכך ענה הבן: אנחנו לא עובדים עבודה זרה. כל העניין הוא ללמוד מהמעשים של הצדיק, לא לעשות ממנו אלילות.

    אחח, היו זמנים!!!

    גוט שאבעס,

    ידידך מי-ם

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.